"כאשר רומזת לך האהבה,לך אחריה
אף שדרכיה קשות ומכבידות.
ואם כנפיה מרחפות מעליך,התכנס תחתן,
אף שהחרב הנחבאת בין נוצותיה עלולה לפגוע.
כאשר היא דוברת, האמן לדבריה,
אף שקולה יהפוך בחלומותיך כרוח צפון בענפי הגן.
האהבה תכתיר גם תוקיע, תרומם אף תשפיל.
היא אשר תרום למלוא גובהך
ותחבק אמיריך העורגים לשמש,
גם תשפיל רדת אל שורשיך הנאחזים בקרקע ותזעזעם.
כגבעולי חיטים תלקטך, תחבוט שיבוליך עד עירום תהיה,
תטחן אותך עד דק, תלוש ותקלה
והיית לחם קודש לפולחן האל,
כל אלה תעשה לך האהבה לך,וידעת פשר לבבך
ובידיעה זו היית לניצוץ מחיי הלב.

אף אם מפחד תחתור רק להנאה ולשלווה שבאהבה,
מוטב שתכסה מערומיך ותצא ממפתן האהבה
אל עולם בו תצחק - אך לא את כל צחוקך
ובו תבכה אך לא את כל בכייך.
האהבה אינה אדון ואין לה אדונים, היא לעצמה קיימת.
כאשר אוהב אתה, אל תאמר - אלוהים בליבי
אמור – אני בלב האלוהים.
לא אתה תכוון את דרכי האהבה
אלא היא, אם תמצאך ראוי תכוון דרכיך.
אין לה לאהבה שאיפה אלא להתגשם -
אך אם אוהב אתה ושוקק ליבך, יכול תוכל
לרוך כפלג הזורם ורן שירו אל תוך הלילה,
לדעת ייסורי עדנת אין קץ,
להיפצע בידיעתך את האהבה
להיות שותת ברצון ובשמחה,
להתעורר בלב נפעם ולהודות על עוד יום של אהבה.
לנום לעת הצהריים ולהרהר בהתעלות הנפש שבאהבה,
לשוב עם ערב בהודיה, ואז לנום, תפילה אל הנאהבת שבליבך
ושירת עדן על שפתיך."

הנביא, ג'וברן ח'ליל ג'וברן

ואהבת לרעך כמוך אהבת?
הוסף לאתרך