מצויינות
היתרון המצויין שלך


 
מצויינות אישית וארגונית

נושא המצויינות האישית והארגונית הוא מושא מחקריהם וכתיבתם של חוקרים רבים בתחומי ההתנהגות הארגונית. כמות ספרים אדירה, נכתבה בשנים האחרונות במטרה לענות על שאלות כגון: מה עושה ארגון למצוין? איך תהיה מנהל מצוין? איך עושים חדשנות מצוינת? איך מגייסים אנשים מצוינים? איך הופכים למנהיגים מצוינים?  ועוד ועוד.

ככלל, קיימות שלוש גישות מרכזיות לנושא כאשר כל אחת מהן מנסה להגדיר את המושג ולזהות אנשים וארגונים "מצויינים" בצורה שונה:

הגישה התוצאתית - מצויינות המוגדרת מתוך השגת תוצאות יוצאות דופן.

הגישה האישיותית - מצויינות כתכונה, או כפונקציה של מבנה האישיות אשר התפתח מינקות.

הגישה הערכית / תרבותית- מגדירה את המצויינות, כרמה גבוהה של אפקטיביות,  הנובעת מהלימה בין מערכת הערכים האישית / ארגונית להתנהגות בפועל.

נראה כי העיסוק  בנושא בתקופתנו הוא אך טבעי, בהתחשב בתפיסה שלנו את מידת האינטנסיביות של התחרות העולמית, קצב ההתפתחות הטכנולוגית והתמורות התרבותיות שעובר העולם בכלל והעולם המערבי בפרט.

הנחת יסוד אחת, העומדת בבסיסה של תפיסה זו, היא כי  מצויינות הנה תולדה של אווירה תחרותית המאלצת אותנו להתעלות על עצמנו ולהפוך לטובים יותר.  על מנת להפריך הנחה שכזו, מספיק אולי להתבונן בתמונה הבאה:

זו היא תמונתו של יוסאין בולט, שובר את שיא העולם בריצה למאתיים מטרים.  מי שמסתכל על הסביבה שלו, רואה שאין שם הרבה תחרות. יתר על כן, בולט שבר כאן את שיא העולם הקודם שגם אותו הוא קבע, כך שלא ניתן לטעון, כי התחרות היא מול אצן אחר שלא השתתף בתחרות.

דוגמא אחרת אפשר למצוא למשל בחברה כמו גוגל, שהופכת כמעט בן לילה להיות השחקן המוביל בכל שוק חדש אליו היא נכנסת, בזכות מודל עסקי חדשני, יכולת פנומנאלית להציע שירותים חדשים בתדירות גבוהה ומבנה ארגוני מבוזר יותר משל אל קעידה. גם לגוגל אין מתחרים משמעותיים.

הנחת יסוד נוספת, היא כי העיסוק במצויינות הינו תוצר של "רוח הזמן" העכשווית, אך עיון ברעיונותיהם של הוגים כגון אפלטון ועולם האידיליות, "האדם העליון" של פרידריך ניטשה והוגים רבים אחרים, יגלה דיונים מעמיקים בנושא, תחת שמות שונים ויחשוף את העובדה שרבים מהרעיונות העכשויים, הם גלגוליהם של רעיונות עתיקים "באריזות חדשות".

טוב ליהודים

אחד מגופי הידע וההגות העתיקים, הגדולים והמובנים ביותר בנושא זה הוא אוצר הכתבים היהודיים. גם תולדותיו של העם היהודי שזורים במוטיבים המופיעים בספרות "המצויינות" העכשווית. ההשקפה היהודית ביסודה, מושתתת על השאיפה האנושית להתקרב לקב"ה, שהוא יישות מושלמת ונצחית. במושגים עכשויים, העקרון על פיו מתבצעת התקרבות זו, מזכיר את היררכית הצרכים של אברהם מאסלו, כאשר האדם נמשך ומתרחק מצרכיו החומריים אל עבר מימוש צרכים רגשיים ורוחניים.

פירמידת הצרכים של מאסלו - מחומר לרגש לרוח

עולם החומר וההנאות הגשמיות נתפס כמקור לפיתויים ולנסיונות עמם על האדם להתמודד במסעו להתקרבות אל האל. הרמח"ל כותב בנושא זה: "הנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם...." (מסילת ישרים, פרק א').

מאידך, מהווה החומר את "הדלק"  המניע את האדם לעבודה הרוחנית ומאפשר אותה. ה' אינו מצפה שנמנע מאוכל, משתיה, מנשימה, או מקיום יחסי מין, אלא שנהפוך את כל אלה לפעולות רוחניות למשל על ידי ברכה על המזון, או קיום מצוות פרו ורבו המעניקות לאקטים חומריים משמעות רוחנית. קיומו של שפע חומרי הנו תוצאה של העבודה הרוחנית, כפי שמופיע בקריאת שמע, המהווה את תמצית עיקרי האמונה היהודית, אותה מצווה כל יהודי לקרוא פעמיים ביום: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו?ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ." (במדבר, טו, לז).

התפיסה כי החומר הינו משאב שאמור לשמש למען מטרות גדולות יותר, מופיעה לא מעט בספרות המצויינות העכשווית ומאפיינת למשל את מרבית החברות שנחקרו ע"י ג'ים קולינס וג'פרי פוראס בספר "לנצח נבנו", שהפך מזמן לחבר בפנתאון של ספרי הניהול. פוראס וקולינס מביאים לדוגמא את הציטוט הבא: "... אנחנו עדיין מחזיקים בצורה החלטית לגמרי בעקרון כי רווחיות, חשובה ככל שתהייה, אינה הסיבה לקיומה של היולט פקרד: היא מתקיימת למען סיבות יסודיות יותר" (ג'ון יאנג, 1992). הספר ממשיך ומראה כיצד אותן 18 חברות "נצחיות" , שהיוו את מושא המחקר, בחרו בחירות עסקיות מתוך עקרונות פעולה וערכים של "חדשנות", "שמחה", "קידמה" , "תעוזה" ועוד, למרות שבחירות אלה היו נטולות הגיון כלכלי מובהק. הן פעלו כיוון שאמונותיהם הנחו אותם. קולינס ופוראס אף משווים בגלוי את אותן חברות ל- "כת דתית" הפועלת בנאמנות מוחלטת לעקרונותיה ואמונותיה. עצם שמו של הספר, "לנצח נבנו", מהדהד ללא ספק את ההסטוריה של העם היהודי, ששרד אתגרים גדולים יותר מכל עם אחר בהסטוריה האנושית והצליח לשמור על זהותו ואמונתו.

עקרונות ליצירת שינוי חיובי

"שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:" (מסכת אבות, פרק א', משנה ב'.).

משנה זו מציבה בפנינו שלושה עקרנות מרכזיים להשגת מצויינות אישית וארגונית:

התורה - ספר היסוד הוא המקור לידיעת העולם וע"פ הזוהר הקדוש מהווה גם את "תוכנית האב" על פיה נברא: "...אסתכל בה באורייתא וברא עלמא..." (ספר הזוהר, חלק ב', דף קסא, עמ' א'). לימוד התורה, המשנה, הגמרא ומקורות רבים נוספים, מהווה ערך עליון בעולם היהדות ומכאן גם מעמדם הגבוה של "תלמידי החכמים" בעולם הדתי. הלמידה, תהליך הגדלת המודעות והחשיפה לערכים, לתפישות העולם ולרעיונות שבבסיס הדת, מהווה אם כן את היסוד הראשון לחיים מצויינים.

נושאי הלמידה, ככלי לפיתוח מצויינות וכערך תרבותי, מהווה נדבך חשוב בחשיבה הניהולית בת ימינו. דוגמאות לכך ניתן למצוא אצל, חוקרים, מנהלים וארגונים רבים. נושא הלמידה הארגונית ככלי להצלחה עסקית מופיע למשל כמוטיב מרכזי בתרבות הארגונית של חברת טויוטה, או במשנתו הניהולית של ג'ק וולץ', מנכל GM לשעבר (ראו למשל בספרו של ג'פרי קריימס: " שבעת מהנלים הטובים ביותר").

העבודה - "...אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה..." (אבות, פרק א' משנה טו). העבודה הנה העקרון השני והמשכה הטבעי והיישומי של הלמידה. העבודה היהודית הרוחנית, מתבצעת בחלקה על ידי קיום שש מאות ושלוש עשרה המצוות.  מצוות אלה מלוות את האדם לאורך כל ימי חייו מלידתו (טקס הברית) ועד מותו (הלוויה) ובכל יום ויום מהרגע בו הוא פוקח את עיניו ועד הרגע שהוא שוכב לישון. זו היא מערכת טוטאלית של קיום התנהגות בפועל הנובעת מערכי היסוד של האמונה. המצוות הן "ספר הנהלים" האלוהי והדבקות בהן מובילה את האדם בשלבים שבין החומר והרוח. רמת המשמעת הנדרשת מכל אדם יהודי הנה עצומה, אך משמעת זו נובעת מהמשמעות שיש לקיומן של המצוות. לא בכדי שתי מילים אלה: משמעת ומשמעות, הן בעלות שורש זהה בשפתנו.

המשמעת  אינה מחליפה את האחריות ואת חופש הבחירה. המצוות אינן מתיימרות לכסות, או לתת מענה לכל החלטה אליה אנו נדרשים בחיים, אלא לשמש כעוגנים רוחניים. הבחירה החופשית ממשיכה להתקיים ולכן גם אחריותו של כל אדם על מעשיו בפני הקב"ה. הבחירה מתבצעת ע"פ עקרונות היסוד הנלמדים מהתורה שבכתב ושבעל פה.

עקרון דומה נמצא בספר "גלגל התנופה: מטוב למצויין", בו  כותב ג'ים קולינס על "תרבות של משמעת" כאחד המאפיינים הבולטים בארגונים שעשו את המעבר "מטוב למצויין". תרבות זו מאופיינת על ידי מסגרת ברורה ו- "יצוקה בבטון" של מטרות ועקרונות פעולה. בו זמנית היא מעניקה מידה רחבה של אחריות אישית וחופש פעולה לחברי הארגון לבצע בחירות על פי אותם עקרונות יסוד.

גמילות חסדים - עקרון זה עומד בבסיסן של מרבית מצוות "בין אדם לחברו": איסור לשון הרע, ביקור חולים, שימוח חתן וכלה, מתן צדקה ועוד. משמעותה של גמילות חסדים היא למעשה שיפור והעשרת חייהם של הסובבים אותנו והמנעות מוחלטת מפגיעה, או זלזול בזולת.  במילים אחרות, מדובר בעקרון של העצמת הזולת והעשרת איכות הקשרים החברתיים בין חברי הארגון שנקרא" העם היהודי".

מעקרון זה נגזרות פעולות ומושגים רבים המוכרים לנו מעולם הספרות הניהולית: העצמת עובדים, יצירת תקשורת פתוחה, זרימה של רעיונות שונים והשקעה כוללת בפיתוח חברי הארגון. השקעה במרקם החברתי בארגון, מאפשרת בראש ובראשונה, התפתחותם של יחסי אמון בין חברי  הארגון, המהווים בסיס הכרחי לפעולה סינרגטית.

לסיכום?

ניתן עוד להמשיך ולתת אינספור דוגמאות להופעתם של עקרונות למצויינות אישית וארגונית בתפיסה ובכתבים היהודים. סיפוור יציאת מצרים, עשיר במיוחד בנושאים כגון מנהיגות, חזון והובלת שינוי. גוף הידע היהודי נבנה על פני אלפי שנים ועל ידי אלפי כותבים בנושאים שונים ורבים, שאת כולם ניתן לקשר בסופו של דבר לקיומם של חיים מצויינים.

חשוב לזכור שהעקרונות שהבאתי כאן הינם ישמים מאוד בטווח הקצר: לקחת ספר ניהולי וללמוד משהו חדש, להציב לעצמך יעדים לביצוע במהלך היום ולבצע אותם עד תומם, להסביר לעובדיך את החשיבות והמשמעות שבפעולותיהם ולתת להם את הכבוד, ההערכה וההקשבה שמגיעה להם וללמד גם אותם דברים חדשים ובעיקר להתמקד בערך שהארגון שלך מייצר לעולם ובערכים שיביאו אותך לשם.

מאתר: יובל קדן, Reader.co.il


BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות© NTT - בניית אתרים