הליוס - שמש ביוונית, נחשב אצל היוונים לבן האלוהים ולאחיה של הקשת בענן. ברוב המסורות, הוא מייצג את מקור ההשפעות השמימיות, את השלמות האלוהית הנראית לעין. ברצונו להאיר, לחמם ולהחיות את כל היצורים, ולבני האנוש משמש כמודל לחיקוי.
הליוס מסמל את החיים ומהווה את מרכז מערכת השמש, הכול סובב אותו, כוח המשיכה הנוצר מהמסה הגדולה שלו, מחזיק את כל גרמי השמיים במקומם.
השמש היא סמל אוניברסאלי של החיים. היא סימלה את הלידה מחדש והן את תחיית המתים. כמקור חיים, השמש מעניקה אור וחום לעולם. העונות ודפוסי ההתנהגות היומיומיים שלנו נובעים מיחסנו אל השמש.
הזריחה והשקיעה נושאות עימן משמעויות סמליות שונות. למזרח, כמקום זריחה, נודעת חשיבות ככיוון הסגידה, השמש מתוארת גם באמצעות אור וקרניים של אור.
נראה את השמש זורחת ומגיחה מבין שני עמודים כסמל של תחיית המתים והתחדשות.
נראה שמש לבנה כמקור יצירתי של כל החיים.
והשאלה הנשאלת: מה מסמלת עבורנו השמש? והאם אנו מוכנים להכיר בקיומה בתוכנו, גם כאשר היא נסתרת מעינינו?